תומס אדיסון תובע על הפרת פטנטים את כל מי שעומד בדרכו ומנסה להציע גירסה שונה לנורת הלהט. ביניהם התעשיין העשיר, ג'ורג' וסטינגהאוס. אבל ג'ורג' וסטינגהאוס אינו מתכוון לוותר ללא קרב, ושוכר את שרותיו של פול קראוואת – עורך דין צעיר, מבריק ושאפתן בתחילת דרכו.
במקביל הוא "מגלה" את ניקולה טסלה הגאון המעורער בנפשו, שהועסק בעבר על ידי אדיסון, אך מאז הוא רואה בו את אויבו המושבע. לניקולה יש רעיון חדשני לייצור אנרגיה חשמלית, רעיון אשר אם ייצא לפועל, יטרוף מחדש את כל הקלפים.
הספר נכתב מנקודת מבטו של עורך הדין – פול קראוואת. הבחירה לספר את הסיפור מנקודת מבטו היא מעניינת, ומאפשרת לקורא ההדיוט, שאינו מצוי במדע ובטכנולוגיה, לצפות כמוהו מהצד על השתלשלות האירועים ועל מאבק הענקים אליו הוא נקלע.
האמנם אדיסון המציא את הנורה החשמלית או רק גירסה מסוימת שלה? האם יצליח פול קראוואת הצעיר לנצח את אדיסון עטור התהילה הנתמך בידי משקיעים עשירים ורבי-עוצמה? עד כמה הוא מוכן להרחיק לכת? מדוע שכר ג'ורג' וסטינגהאוס למשימה כל כך מכריעת גורלות דווקא עורך דין אלמוני וחסר ניסיון? מי באמת הטוב ומי הרע במאבק הזה? ומה לגבי האהבה?
קטע נבחר מהספר:
פול פנה אל הצפון החשוך ועצר בזריזות כרכרה ארבע-אופנית.
"השדרה החמישית מספר שישים וחמש," הורה לעגלון. אף שחברת "אדיסון ג'נרל אלקטריק" עדיין החזיקה במעבדה המפורסמת שלה בניו ג'רזי, המטה הראשי של החברה אימץ לעצמו כתובת אופנתית הרבה יותר.
העגלון הסתובב להביט בפול. "אתה הולך לפגוש את הקוסם?"
"אני די משוכנע שאמא שלו לא קוראת לו ככה."
"אמא שלו מתה מזמן," השיב העגלון. "אתה לא יודע?"
חרושת המיתוסים שאפפה את סיפורו של אדיסון לא חדלה להתמיה את פול. בתוך פחות מעשור של חיים ציבוריים הפך אדיסון את עצמו לאגדה מודרנית. עניין מרתיח ממש, אף שאפשר להעריך את הכישרון שנדרש לשם כך.
"הוא רק בן אדם," אמר פול. "ולא משנה מה כותבים עליו ב'סאן'."
"הוא עושה קסמים. ברקים בבקבוק זכוכית. קולות בחוטי נחושת. איזה מין בן אדם עושה דברים כאלה?"
"בן אדם עשיר."
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה