דונלד ואליזבת הם בעל ואשה סקוטים שאיבדו את בנם היחיד ג'יימי בנסיבות טרגיות. כשהקהילה הנוצרית אליה הם משתייכים מבקשת מתנדבים לקליטת ילדים יהודים, הם מחליטים לקלוט ילדה אחת בביתם. לביתם מגיעה גרטה, ילדה כבת עשר, שקטה ומנומסת. לפני שנפרדה ממשפחתה בברלין, אמהּ ומשפחתה מבטיחים לה כי הפרידה לא תימשך זמן רב, ותוך ימים, אולי שבועות, הם יבואו לקחת אותה ויתאחדו מחדש.
אבל הימים הופכים לשבועות, לחודשים ולשנים. גרטה לומדת להסתגל למנהגים המוזרים ולמאכלים אשר תחילה אינם ערבים לחיכה, לומדת לדבר אנגלית, מוצאת חברות חדשות שכמוה הגיעו בקינדר-טרנספורט, ונקשרת אל דונלד ואליזבת טובי הלב, והם נקשרים אליה. אך מדוע מפסיקים להגיע מכתבים מאמהּ? ומדוע דודיה שהגיעו ללונדון אינם באים לקחת אותה? האמנם המלחמה נותנת הסבר מספק להכל? ואולי בכלל ויתרו עליה?
עוד ספר מומלץ העוסק בקינדר-טרנספורט הוא "רסיסים" מאת נעמי שמואל, המביא את קורותיה של אמהּ. הספר מוגדר כספר ילדים ונוער, אך גם הבוגרים ימצאו בו עניין רב.
קטע נבחר מהספר
מוּטי נבהלה פתאום וליטפה את ראשה. "אפילו שזה יהיה קצת קשה לשתינו ואני אתגעגע אלייך," היא לחשה, "זאת התחלה טובה. זה סימן שהעניינים מתחילים להסתדר ועוד מעט גם אני אבוא לאנגליה ואקח אותך, ואת תראי שהכול יהיה שוב טוב, אפרוחית שלי, כמו פעם. בכל מקרה, בדויטשלנד מסוכן כי אנשים רעים מאוד ששונאים אותנו השתלטו עליה," הסבירה. "ובאנגליה את תהיי אורחת. את יודעת שיש מלכה באנגליה? תגורי אצל אנשים נחמדים שרוצים לעזור למי שנקלעו לצרה, ואת תהיי מנומסת כמו שלימדתי אותך ומועילה, וקצת פחות חולמנית, ותחכי לי עד שאני אגיע לקחת אותך, ובעוד כמה זמן נשכח שהיינו צריכות להיפרד, ואולי אפילו ניסע לפלשתינה אל אוֹפָּה יוזף ואוֹמָה ברטה וטאנטע פרידה ואונקל היינץ. אל תפחדי, לא יהיה קשה כל כך."
תיוגים: רומן היסטורי, קינדר-טרנספורט, תחושת נטישה בקרב ילדים
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה